מהנדס שמתקן תבריג הרוס או מתכנן חור תבריג בחומר רך יודע בדרך כלל איזה תבסיס הליקויל הוא צריך. מה שנופל בין הכיסאות זה מה שקודם לו: המברז שפותח את החור והמדיד שמאשר אותו. אלה שני פריטים שאי אפשר להחליף בגרסה כללית מהמדף, והבחירה בהם קובעת את מחלקת הדיוק של התבריג המוגמר.
המדריך הזה עובר על סוגי המברזים, על ההבדל בין מחלקות הדיוק, על השאלה למה בודקים את החור לפני ההחדרה ולא אחריה, ומסתיים בטבלאות מק״טים מלאות שאפשר להזמין לפיהן.
למה תבריג הליקויל דורש מברז STI ולא מברז רגיל
תבסיס הליקויל הוא קפיץ תיל שנכנס לתוך החור ויוצר בתוכו את התבריג שהבורג ייכנס אליו. כלומר החור בחומר האם חייב להיות גדול יותר מהתבריג הסופי, כדי שיהיה מקום לדופן התיל משני צדי החור.
מכאן השם: STI — Screw Thread Insert. מברז STI במידה M6×1 לא חותך תבריג M6; הוא חותך את התבריג המוגדל שאליו נכנס תבסיס M6. שימוש במברז M6 רגיל ייצור חור צר מדי והתבסיס פשוט לא ייכנס.
הכלל המעשי: מידת המברז נקראת לפי הבורג הסופי, לא לפי החור. צריך תבריג M6 בסוף התהליך — מזמינים מברז STI M6×1. אותו היגיון בסדרה האינצ׳ית.
מברזי STI של KATO מתאימים לאלומיניום, מגנזיום, פלדה ופלסטיקה, ואותו מברז משרת גם תבסיסים ללא לשונית (Tangless) וגם תבסיסים עם לשונית — ההבדל בין השניים הוא בכלי ההחדרה, לא בהברזה.
ארבעת סוגי המברזים — ומתי בוחרים כל אחד
KATO מייצרת ארבעה סגנונות מברז, וההבדל ביניהם הוא גיאומטריית החיתוך ופינוי השבבים. הבחירה נגזרת מסוג החור ומהחומר:
- מברז מעבר (Plug / SRP) — ברירת המחדל. מתאים לחור חודר, שבו יש לשבבים לאן לצאת.
- מברז תחתית (Bottoming / SRB) — לחור עיוור שבו נדרש תבריג עד קרוב לתחתית. קטע הכניסה שלו קצר יותר.
- מברז חוד ספירלי (Spiral Point / SPP) — דוחף את השבב קדימה. לחורים חודרים בלבד, ומאפשר קצב עבודה גבוה.
- מברז חריץ ספירלי (Spiral Flute / SFB) — מושך את השבב אחורה החוצה מהחור. הבחירה לחור עיוור ולחומרים שיוצרים שבב ארוך ומתפתל, כמו אלומיניום ופלב״ם.
מחלקת דיוק: 4H מול 5H, 3B מול 2B
לכל מברז יש מחלקת התאמה שקובעת את סבולת קוטר הפסיעה של החור המוברז. זו לא החלטה טכנית שולית, כי לפי מדריך התכן של KATO מחלקת ההתאמה של התבסיס המותקן נקבעת על ידי מחלקת ההתאמה של החור — לא על ידי התבסיס עצמו.
| סדרה | מחלקה הדוקה | מחלקה רחבה | שימוש אופייני |
|---|---|---|---|
| מטרית | 4H | 5H | 4H — תעופה וביטחון · 5H — תעשייה מסחרית |
| אינצ׳ית (Unified) | 3B | 2B | 3B — תעופה וביטחון · 2B — תעשייה מסחרית |
בסדרה האינצ׳ית מופיע גם סימון H במק״ט המברז (H1, H2, H3…). כל יחידת H מייצגת 0.0005 אינץ׳ מעל קוטר הפסיעה הבסיסי — כלומר טווח הסבולת שמעליו המברז חותך.
איך קוראים מק״ט מברז של KATO
המק״ט בנוי מארבעה חלקים. לדוגמה CTM-6X1SRP-4H:
- CT — CoilThread Tap, כלומר מברז STI
- M — סדרה מטרית (C = אינצ׳ית גסה, F = אינצ׳ית עדינה)
- 6X1 — מידת התבריג, M6×1
- SRP — סגנון: מברז מעבר (SRB תחתית, SPP חוד ספירלי, SFB חריץ ספירלי)
- 4H — מחלקת ההתאמה
בקטלוג שלנו המברזים מופיעים תחת מק״ט Heli-Coil המקביל, שהוא המספר שרוב המחלקות בארץ עובדות איתו. הטבלאות הבאות נותנות את שתי השפות.
טבלת מק״טים — מברזי STI מטריים
המידות הנפוצות בתעשייה הישראלית. לחיצה על מק״ט פותחת את דף המוצר.
| מידת תבריג | מברז מעבר 4H (הדוק) | מברז מעבר 5H (מסחרי) | מברז תחתית 4H |
|---|---|---|---|
| M3×0.5 | 4687-3 | 2087-3 | 4693-3 |
| M4×0.7 | 4687-4 | 2087-4 | 4693-4 |
| M5×0.8 | 4687-5 | 2087-5 | 4693-5 |
| M6×1 | 4687-6 | 2087-6 | 4693-6 |
| M8×1.25 | 4687-8 | 2087-8 | 4693-8 |
| M10×1.5 | 4687-10 | 2087-10 | 4693-10 |
| M12×1.75 | 4687-12 | 2087-12 | 4693-12 |
| M14×2 | 4687-14 | 2087-14 | 4693-14 |
| M16×2 | 4687-16 | 2087-16 | 4693-16 |
המידות המלאות, כולל סדרה מטרית עדינה (M8×1, M10×1.25, M12×1.5) ומידות עד M39, נמצאות בעמוד מברזים להליקויילים.
טבלת מק״טים — מברזי STI אינצ׳יים
| מידת תבריג | מברז מעבר 3B (הדוק) | מברז מעבר 2B (מסחרי) | מברז תחתית 3B |
|---|---|---|---|
| 6-32 | 06CPB | 06CPA | 06CBB |
| 8-32 | 2CPB | 2CPA | 2CBB |
| 10-24 | 3CPB | 3CPA | 3CBB |
| 1/4-20 | 4CPB | 4CPA | 4CBB |
| 5/16-18 | 5CPB | 5CPA | 5CBB |
| 3/8-16 | 6CPB | 6CPA | 6CBB |
| 7/16-14 | 7CPB | 7CPA | 7CBB |
| 1/2-13 | 8CPB | 8CPA | 8CBB |
המדיד: למה בודקים את החור לפני ההחדרה ולא אחריה
זו הנקודה שהכי הרבה מחלקות ייצור מפספסות. את החור המוברז בודקים לפני שמכניסים את התבסיס, ומדריך התכן של KATO מנמק את זה בשלוש סיבות:
- אם החור עומד בסבולת, התבריג הסופי יהיה מדויק ברגע שהתבסיס יותקן וייושב כראוי. בדיקה של החור מספיקה.
- מדיד תבריג רגיל לא בהכרח ייכנס בחופשיות לתבסיס מותקן, כך שבדיקה אחרי ההתקנה עלולה להיכשל גם כשהכול תקין. התבסיס מתיישב סופית רק כשבורג מוכנס ומהודק (בהתאם ל-NASM33537).
- בתבסיס נעילה זה בכלל בלתי אפשרי — סלילי הנעילה חוסמים את המדיד במכוון.
GO ו-NO-GO — מה כל צד בודק
לכל מדיד שני צדדים, וכל אחד בודק דבר אחר:
- צד GO — בודק את קוטר הפסיעה הבסיסי, את קוטר החוץ המינימלי ואת המהלך. הוא אמור להיכנס.
- צד NO-GO (HI) — בודק את קוטר הפסיעה המרבי. הוא אמור לא להיכנס.
שימו לב לשני דברים: קוטר הפנים (minor diameter) לא נבדק על ידי המדיד ודורש סט פינים מדורג בנפרד. ובנוסף, KATO מבחינה בין מדיד עבודה למדיד ייחוס — מדיד עבודה נושא סבולת בלאי של 0.0002 אינץ׳ בצד ה-GO ולכן מתאים לשימוש שוטף בייצור, ומדיד ייחוס נמצא קרוב מאוד למידה הבסיסית ומשמש כמדיד אב לכיול.
טבלת מק״טים — מדידי STI מטריים
| מידת תבריג | מדיד 4H | מדיד 5H |
|---|---|---|
| M3×0.5 | 4624-3 | 1324-3 |
| M4×0.7 | 4624-4 | 1324-4 |
| M5×0.8 | 4624-5 | 1324-5 |
| M6×1 | 4624-6 | 1324-6 |
| M8×1.25 | 4624-8 | 1324-8 |
| M10×1.5 | 4624-10 | 1324-10 |
| M12×1.75 | 4624-12 | 1324-12 |
| M14×2 | 4624-14 | 1324-14 |
| M16×2 | 4624-16 | 1324-16 |
הסדרה המלאה, כולל מדידים אינצ׳יים במחלקות 3B ו-2B, בעמוד מדידים להליקויילים.
רצף העבודה המלא
המברז והמדיד הם שני שלבים מתוך חמישה. הרצף המלא, כפי שהוא מופיע במדריך התכן:
- קידוח — לקוטר שמתאים למברז ה-STI, לא לבורג הסופי.
- הברזה — במברז STI במידה ובמחלקה הנכונות.
- מדידה — GO/NO-GO על החור המוברז, לפני ההחדרה.
- החדרה — ידנית או בכלי פנאומטי או חשמלי, למשל מכשיר KFS-30.
- שבירת הלשונית — בתבסיס עם לשונית בלבד, בכלי ייעודי. בתבסיס Tangless השלב הזה נעלם, ואיתו סיכון ה-FOD.
הערת תכן: קוטר הבוס המומלץ סביב החור הוא לכל היותר פי שניים מקוטר החוץ של מברז ה-STI. חריגה מזה מוסיפה משקל בלי להוסיף חוזק.
שאלות נפוצות
אפשר להשתמש במברז רגיל במקום מברז STI?
לא. מברז רגיל במידה M6 חותך תבריג M6, וזה החור שאליו נכנס הבורג — לא החור שאליו נכנס התבסיס. תבסיס M6 דורש חור מוגדל, ולכן מברז STI M6×1.
אותו מברז מתאים לתבסיס עם לשונית וללא לשונית?
כן. ההבדל בין Tangless לבין תבסיס עם לשונית נמצא בכלי ההחדרה והחליצה, לא בהברזה. אותו מברז STI משרת את שתי המשפחות.
מתי בוחרים 4H ומתי 5H?
4H היא המחלקה ההדוקה ומקובלת ביישומי תעופה וביטחון; 5H רחבה יותר ומקובלת בתעשייה מסחרית. חשוב לזכור שמחלקת ההתאמה של החור היא שקובעת את מחלקת התבריג הסופי, ולכן זו החלטה שנעשית בשלב התכן.
למה המדיד לא נכנס לתבסיס שכבר התקנתי?
זה צפוי ואינו מעיד על תקלה. מדיד רגיל לא בהכרח נכנס בחופשיות לתבסיס מותקן, והתבסיס מתיישב סופית רק כשבורג מוכנס ומהודק. בתבסיס נעילה המדיד לא ייכנס כלל בגלל סלילי הנעילה. הבדיקה הנכונה היא על החור, לפני ההחדרה.
המדיד בודק את כל מידות התבריג?
לא. GO ו-NO-GO מכסים את קוטר הפסיעה, את קוטר החוץ המינימלי ואת המהלך. קוטר הפנים נבדק בנפרד בסט פינים מדורג.
לסיכום
המברז והמדיד הם שני הפריטים שקובעים אם התבריג המוגמר יעמוד בתקן, והם היחידים בתהליך שאין להם תחליף כללי. דר טכנולוגיות מחזיקה במלאי בארץ את סדרות המברזים והמדידים של KATO במחלקות 4H/5H ו-3B/2B, לצד תבסיסי ההליקויל עצמם וכלי ההחדרה.
לא בטוחים איזו מידה או מחלקה מתאימה ליישום שלכם? דברו איתנו עם שרטוט או מק״ט קיים ונחזור עם המק״ט המדויק. מידע נוסף על תיקון תבריג הרוס ועל ההבדל בין קינסרט להליקויל נמצא באתר, והנתונים הטכניים המלאים מופיעים במדריך התכן של KATO.
